בין "ללכת בדרכיו" ו"לשמוע בקולו" הוראות הלכתיות - כהנחיות או כציוויים - יוחנן סילמן

בספרות הרבנית לדורותיה ניתן למצוא שתי גישות בסיסיות באשר למהותן ולמקור תוקפן של מצוות התורה. גישה אחת רואה את המצוות כהנחיות לשמירת תקינותם של היקום ושל האדם ולהבאתם לידי שלמות, ואילו גישה אחרת רואה את המצוות כגזרות, שהצורך לקיימן מושתת על עצם חובת הציות לבורא העולם, ולא על תועלת כלשהי שיש בכך לאדם או ליקום. בעוד הגישה הראשונה מדמה את האל לרופא, המכיר היטב את טבע המציאות ויודע כיצד ניתן להביא מזור לתחלואיה ולהביאה למצבה האידאלי, רואה הגישה השנייה את האל כמלך שיש לסור למרותו ולציית לפקודותיו. הספר שלפנינו אינו בא להאריך במחלוקת הגלויה בשאלה זו, אלא מתרכז בהשפעותיה הסמויות על ספרות ההלכה לאורך הדורות, ממדרשי חז"ל דרך חכמי ימי הביניים ועד לתקופת האחרונים. בפרקיו השונים נסקרים דיוניהם של חכמי ישראל במגוון רחב של שאלות: האם מצוות צריכות כוונה? מהו מעמדו של החוטא בשוגג או באונס? האם יש ערך בקיום מצווה על ידי אדם שלא נצטווה בה? ועוד. המחבר סוקר את חילוקי הדעות בשאלות אלו ומראה כיצד משתקפות בהם הגישות הבסיסיות באשר למהותן של המצוות כהנחיות או כציוויים. בנוסף הוא מצביע על שאלות עקרוניות נוספות התלויות בגישות אלו: מהי משמעות ערכם של היצורים הלא-אנושיים בעולם, וממילא – מה פשר ההלכות המתייחסות אליהם? האם מעמדו של אדם כיהודי, כקדוש, כטמא וכדומה מעוגן בתכונה כלשהי הטבועה בו? ועוד. פרופ' (אמריטוס) יוחנן סילמן ז"ל (תרצ"ב-תשע"ב) שימש עשרות שנים כפרופסור במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן ואף עמד בראשה. פרסם מאמרים רבים בנושאי פילוסופיה ככלל ופילוסופיה של ההלכה בפרט. ספריו הקודמים: בין פילוסוף לנביא – התפתחות הגותו של ר' יהודה הלוי בספר הכוזרי (תשמ"ה), קול גדול ולא יסף – תורת ישראל בין שלמות להשתלמות (תשנ"ט). בימיו האחרונים עסק פרופ' סילמן ז"ל בהגהותיו האחרונות של ספר זה, אך לא זכה לברך על המוגמר. בראשו של הספר נוספה סקירה על תולדות חייו והגותו מאת פרופ' דב שוורץ.

במלאי

95