ארכיון חדש על המדף - מכללת הרצוג https://books.herzog.ac.il/product-category/חדש-על-המדף/ הוצאת ספרים | מכירת ספרים Mon, 30 Jun 2025 11:38:25 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8.2 https://books.herzog.ac.il/wp-content/uploads/2021/04/לוגו-הרצוג-ותבונות-copy-100x100.png ארכיון חדש על המדף - מכללת הרצוג https://books.herzog.ac.il/product-category/חדש-על-המדף/ 32 32 משנת ארץ ישראל – כלים חלק ג – ספראי https://books.herzog.ac.il/product/%d7%9e%d7%a9%d7%a0%d7%aa-%d7%90%d7%99-%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%92-%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%90%d7%99-2/ https://books.herzog.ac.il/product/%d7%9e%d7%a9%d7%a0%d7%aa-%d7%90%d7%99-%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%92-%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%90%d7%99-2/#respond Tue, 24 Jun 2025 12:25:50 +0000 https://books.herzog.ac.il/?post_type=product&p=7800 המשנה היא ספר היסוד של התורה שבעל פה, וחשיבותה לתולדות עמנו רבה. המיוחד בפירוש זה הוא השימוש בידע המצטבר עד לימינו אלה, ובשילוב בין מתודה מחקרית וגישה מסורתית לטקסט. המקורות לפירוש הם בראש ובראשונה ספרות חז"ל לדורותיה, פרשנות קודמת למשנה והיכרות עם הרקע ההיסטורי והרֵ אלי שבתשתיתה של ספרות חז"ל. המשנה נכתבה על רקע ארץ ישראל והנסיבות הכלכליות והחברתיות שעמן התמודדו בני העם והחכמים כמנהיגיו. כיום, בידינו כלים המאפשרים את שחזור הרקע החברתי למשנה, וכך זכינו באפשרות להגיע להבנה טובה יותר של עולם הפרטים ההלכתי. המשנה הייתה לאבן פינה בבניין ההלכתי המפואר, ובדורנו, כאשר זכינו לחזור לארץ ולהכירה, עלינו גם החובה לעיין מחדש במשנה.
כל אלה יש לברר על בסיס שלל המקורות העומדים לרשותנו, מקורות תלמודיים, מקורות יהודיים מחוץ לבית המדרש, מקורות לא יהודיים, ממצאים ארכיאולוגיים וכלי חקר מתחומי מדעי החברה והרוח .המחברים, בסיועה של מכללת הרצוג, מציגים בזאת את פרי המאמץ המשותף, שהוא המשך לסדרת פירוש משנת ארץ ישראל שממנו יצאו עד עתה עשרים וארבעה כרכים.
מסכת כלים
מסכת כלים, פותחת בפתיחה מרוממת נפש על היררכיית הקדושה של ארץ ישראל, איזה אזור קדוש ממשנהו. המשכה בעשרים ותשעה פרקים בהם מפורטים דיני הטהרה של כלים מחומרים שונים (חרס, אבן, מתכת, עור וכיוצא באלו). בהלכה מספר כללים הקובעים מתי כלי טמא ומתי הוא טהור. חלק מהכללים מוצגים במסכת, אך עיקר המסכת עוסק במאות כלים, תוך בירור פרטי פרטים. כך למשל נזכרים עשרות סוגים של כלי חרס, ולכל כלי מספר חלקים: 'שולים', 'אגן', 'צואר' 'פה' 'שפה' וכן הלאה. לפני הלומד נפרשת תרבות חומרית מפותחת ומשוכללת שבה לכל פרט בצורת הכלי משמעות הלכתית.
פרשנות הכלים וזיהויים העסיקה רבות את הפרשנות המסורתית. היו ראשונים שפטרו עצמם בתיאור 'סוג כלי', אך היו גם שעמלו לפענח מהו הכלי הקדום הנזכר במשנה ובמקבילותיה. הפירושים הם פרי פרשנות, משולבת במסורת הלימוד שבעל־פה. בעידן המודרני נוספו לרשות הלימוד כלי לימוד חדשים, הידע הלשוני גדל (חלק מהשמות באים משפות זרות), המידע המילוני התגבש, ובחפירות ארכאולוגיות נמצאו עשרות כלים קדומים מחומרים שונים.
במהלך פירוש המסכת נעשה ניסיון שיטתי לפרש את הכלים ובאיורים הרבים (יותר מאלף איורים) הוצגו כלים אלו. לאור הפרשנות לכלים וזיהויים, נבחנה גם השאלה עד כמה נשמרו כללי ההלכה, במיוחד במקרים בהם על אותו כלי חלים מספר כללים סותרים. לפיכך מסכת כלים ופירושה מציגים עולם של תרבות חומרית מחד גיסא, ואת פרטי הפרטים של הלכות טהרה מאידך גיסא.
המחבר
פרופ' זאב ספראי הוא פרופ' בחוג ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר־אילן, ועוסק בתולדות הארץ בתקופת המשנה והתלמוד. עד עתה התמקדו מחקריו בעיקר בפענוח פרשיות היסטוריות לאור מקורות חז"ל. לאחרונה הוא בא לבאר את ספרות חז"ל עצמה. בשנים האחרונות הוא מחבר שותף (יחד עם אביו פרופ' ש' ספראי ז"ל), ועורך של פירוש משנת ארץ ישראל.

הפוסט משנת ארץ ישראל – כלים חלק ג – ספראי הופיע לראשונה ב-מכללת הרצוג.

]]> הפוסט משנת ארץ ישראל – כלים חלק ג – ספראי הופיע לראשונה ב-מכללת הרצוג.

]]> https://books.herzog.ac.il/product/%d7%9e%d7%a9%d7%a0%d7%aa-%d7%90%d7%99-%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%92-%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%90%d7%99-2/feed/ 0 משנת ארץ ישראל – כלים חלק ב – ספראי https://books.herzog.ac.il/product/%d7%9e%d7%a9%d7%a0%d7%aa-%d7%90%d7%99-%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%91-%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%90%d7%99/ https://books.herzog.ac.il/product/%d7%9e%d7%a9%d7%a0%d7%aa-%d7%90%d7%99-%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%91-%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%90%d7%99/#respond Tue, 24 Jun 2025 12:23:50 +0000 https://books.herzog.ac.il/?post_type=product&p=7798 המשנה היא ספר היסוד של התורה שבעל פה, וחשיבותה לתולדות עמנו רבה. המיוחד בפירוש זה הוא השימוש בידע המצטבר עד לימינו אלה, ובשילוב בין מתודה מחקרית וגישה מסורתית לטקסט. המקורות לפירוש הם בראש ובראשונה ספרות חז"ל לדורותיה, פרשנות קודמת למשנה והיכרות עם הרקע ההיסטורי והרֵ אלי שבתשתיתה של ספרות חז"ל. המשנה נכתבה על רקע ארץ ישראל והנסיבות הכלכליות והחברתיות שעמן התמודדו בני העם והחכמים כמנהיגיו. כיום, בידינו כלים המאפשרים את שחזור הרקע החברתי למשנה, וכך זכינו באפשרות להגיע להבנה טובה יותר של עולם הפרטים ההלכתי. המשנה הייתה לאבן פינה בבניין ההלכתי המפואר, ובדורנו, כאשר זכינו לחזור לארץ ולהכירה, עלינו גם החובה לעיין מחדש במשנה.
כל אלה יש לברר על בסיס שלל המקורות העומדים לרשותנו, מקורות תלמודיים, מקורות יהודיים מחוץ לבית המדרש, מקורות לא יהודיים, ממצאים ארכיאולוגיים וכלי חקר מתחומי מדעי החברה והרוח .המחברים, בסיועה של מכללת הרצוג, מציגים בזאת את פרי המאמץ המשותף, שהוא המשך לסדרת פירוש משנת ארץ ישראל שממנו יצאו עד עתה עשרים וארבעה כרכים.
מסכת כלים
מסכת כלים, פותחת בפתיחה מרוממת נפש על היררכיית הקדושה של ארץ ישראל, איזה אזור קדוש ממשנהו. המשכה בעשרים ותשעה פרקים בהם מפורטים דיני הטהרה של כלים מחומרים שונים (חרס, אבן, מתכת, עור וכיוצא באלו). בהלכה מספר כללים הקובעים מתי כלי טמא ומתי הוא טהור. חלק מהכללים מוצגים במסכת, אך עיקר המסכת עוסק במאות כלים, תוך בירור פרטי פרטים. כך למשל נזכרים עשרות סוגים של כלי חרס, ולכל כלי מספר חלקים: 'שולים', 'אגן', 'צואר' 'פה' 'שפה' וכן הלאה. לפני הלומד נפרשת תרבות חומרית מפותחת ומשוכללת שבה לכל פרט בצורת הכלי משמעות הלכתית.
פרשנות הכלים וזיהויים העסיקה רבות את הפרשנות המסורתית. היו ראשונים שפטרו עצמם בתיאור 'סוג כלי', אך היו גם שעמלו לפענח מהו הכלי הקדום הנזכר במשנה ובמקבילותיה. הפירושים הם פרי פרשנות, משולבת במסורת הלימוד שבעל־פה. בעידן המודרני נוספו לרשות הלימוד כלי לימוד חדשים, הידע הלשוני גדל (חלק מהשמות באים משפות זרות), המידע המילוני התגבש, ובחפירות ארכאולוגיות נמצאו עשרות כלים קדומים מחומרים שונים.
במהלך פירוש המסכת נעשה ניסיון שיטתי לפרש את הכלים ובאיורים הרבים (יותר מאלף איורים) הוצגו כלים אלו. לאור הפרשנות לכלים וזיהויים, נבחנה גם השאלה עד כמה נשמרו כללי ההלכה, במיוחד במקרים בהם על אותו כלי חלים מספר כללים סותרים. לפיכך מסכת כלים ופירושה מציגים עולם של תרבות חומרית מחד גיסא, ואת פרטי הפרטים של הלכות טהרה מאידך גיסא.
המחבר
פרופ' זאב ספראי הוא פרופ' בחוג ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר־אילן, ועוסק בתולדות הארץ בתקופת המשנה והתלמוד. עד עתה התמקדו מחקריו בעיקר בפענוח פרשיות היסטוריות לאור מקורות חז"ל. לאחרונה הוא בא לבאר את ספרות חז"ל עצמה. בשנים האחרונות הוא מחבר שותף (יחד עם אביו פרופ' ש' ספראי ז"ל), ועורך של פירוש משנת ארץ ישראל.

הפוסט משנת ארץ ישראל – כלים חלק ב – ספראי הופיע לראשונה ב-מכללת הרצוג.

]]> הפוסט משנת ארץ ישראל – כלים חלק ב – ספראי הופיע לראשונה ב-מכללת הרצוג.

]]> https://books.herzog.ac.il/product/%d7%9e%d7%a9%d7%a0%d7%aa-%d7%90%d7%99-%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%91-%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%90%d7%99/feed/ 0 משנת ארץ ישראל – כלים חלק א – ספראי https://books.herzog.ac.il/product/%d7%9e%d7%a9%d7%a0%d7%aa-%d7%90%d7%a8%d7%a5-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%90-%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%90%d7%99-2/ https://books.herzog.ac.il/product/%d7%9e%d7%a9%d7%a0%d7%aa-%d7%90%d7%a8%d7%a5-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%90-%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%90%d7%99-2/#respond Tue, 24 Jun 2025 12:21:38 +0000 https://books.herzog.ac.il/?post_type=product&p=7792 המשנה היא ספר היסוד של התורה שבעל פה, וחשיבותה לתולדות עמנו רבה. המיוחד בפירוש זה הוא השימוש בידע המצטבר עד לימינו אלה, ובשילוב בין מתודה מחקרית וגישה מסורתית לטקסט. המקורות לפירוש הם בראש ובראשונה ספרות חז"ל לדורותיה, פרשנות קודמת למשנה והיכרות עם הרקע ההיסטורי והרֵ אלי שבתשתיתה של ספרות חז"ל. המשנה נכתבה על רקע ארץ ישראל והנסיבות הכלכליות והחברתיות שעמן התמודדו בני העם והחכמים כמנהיגיו. כיום, בידינו כלים המאפשרים את שחזור הרקע החברתי למשנה, וכך זכינו באפשרות להגיע להבנה טובה יותר של עולם הפרטים ההלכתי. המשנה הייתה לאבן פינה בבניין ההלכתי המפואר, ובדורנו, כאשר זכינו לחזור לארץ ולהכירה, עלינו גם החובה לעיין מחדש במשנה.
כל אלה יש לברר על בסיס שלל המקורות העומדים לרשותנו, מקורות תלמודיים, מקורות יהודיים מחוץ לבית המדרש, מקורות לא יהודיים, ממצאים ארכיאולוגיים וכלי חקר מתחומי מדעי החברה והרוח .המחברים, בסיועה של מכללת הרצוג, מציגים בזאת את פרי המאמץ המשותף, שהוא המשך לסדרת פירוש משנת ארץ ישראל שממנו יצאו עד עתה עשרים וארבעה כרכים.
מסכת כלים
מסכת כלים, פותחת בפתיחה מרוממת נפש על היררכיית הקדושה של ארץ ישראל, איזה אזור קדוש ממשנהו. המשכה בעשרים ותשעה פרקים בהם מפורטים דיני הטהרה של כלים מחומרים שונים (חרס, אבן, מתכת, עור וכיוצא באלו). בהלכה מספר כללים הקובעים מתי כלי טמא ומתי הוא טהור. חלק מהכללים מוצגים במסכת, אך עיקר המסכת עוסק במאות כלים, תוך בירור פרטי פרטים. כך למשל נזכרים עשרות סוגים של כלי חרס, ולכל כלי מספר חלקים: 'שולים', 'אגן', 'צואר' 'פה' 'שפה' וכן הלאה. לפני הלומד נפרשת תרבות חומרית מפותחת ומשוכללת שבה לכל פרט בצורת הכלי משמעות הלכתית.
פרשנות הכלים וזיהויים העסיקה רבות את הפרשנות המסורתית. היו ראשונים שפטרו עצמם בתיאור 'סוג כלי', אך היו גם שעמלו לפענח מהו הכלי הקדום הנזכר במשנה ובמקבילותיה. הפירושים הם פרי פרשנות, משולבת במסורת הלימוד שבעל־פה. בעידן המודרני נוספו לרשות הלימוד כלי לימוד חדשים, הידע הלשוני גדל (חלק מהשמות באים משפות זרות), המידע המילוני התגבש, ובחפירות ארכאולוגיות נמצאו עשרות כלים קדומים מחומרים שונים.
במהלך פירוש המסכת נעשה ניסיון שיטתי לפרש את הכלים ובאיורים הרבים (יותר מאלף איורים) הוצגו כלים אלו. לאור הפרשנות לכלים וזיהויים, נבחנה גם השאלה עד כמה נשמרו כללי ההלכה, במיוחד במקרים בהם על אותו כלי חלים מספר כללים סותרים. לפיכך מסכת כלים ופירושה מציגים עולם של תרבות חומרית מחד גיסא, ואת פרטי הפרטים של הלכות טהרה מאידך גיסא.
המחבר
פרופ' זאב ספראי הוא פרופ' בחוג ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר־אילן, ועוסק בתולדות הארץ בתקופת המשנה והתלמוד. עד עתה התמקדו מחקריו בעיקר בפענוח פרשיות היסטוריות לאור מקורות חז"ל. לאחרונה הוא בא לבאר את ספרות חז"ל עצמה. בשנים האחרונות הוא מחבר שותף (יחד עם אביו פרופ' ש' ספראי ז"ל), ועורך של פירוש משנת ארץ ישראל.

הפוסט משנת ארץ ישראל – כלים חלק א – ספראי הופיע לראשונה ב-מכללת הרצוג.

]]> הפוסט משנת ארץ ישראל – כלים חלק א – ספראי הופיע לראשונה ב-מכללת הרצוג.

]]> https://books.herzog.ac.il/product/%d7%9e%d7%a9%d7%a0%d7%aa-%d7%90%d7%a8%d7%a5-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%90-%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%90%d7%99-2/feed/ 0 מגדים ס"ג משאת יואל – MEGADIM 63 https://books.herzog.ac.il/product/%d7%9e%d7%92%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%a1%d7%92-%d7%9e%d7%a9%d7%90%d7%aa-%d7%99%d7%95%d7%90%d7%9c-megadim-63/ https://books.herzog.ac.il/product/%d7%9e%d7%92%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%a1%d7%92-%d7%9e%d7%a9%d7%90%d7%aa-%d7%99%d7%95%d7%90%d7%9c-megadim-63/#respond Mon, 24 Mar 2025 13:51:00 +0000 https://books.herzog.ac.il/?post_type=product&p=7740 לקראת יובל השמונים של הרב ד"ר יואל בן-נון חברו עשרים ושבעה מלומדים – תלמידיו ושומעי לקחו בישיבת הר-עציון, במכללת הרצוג ובמקומות אחרים, עמיתיו להוראת המקרא וחוקרים בעלי שם - כדי ליצור במשותף כרך מיוחד של כתב העת מגדים, ולהגישו כמשאת לרב יואל. רובם מלמדים כיום במגוון מוסדות אקדמאיים ותורניים. כל אחד מומחה בתחומו, וכולם מכירים בהשפעתו של הרב יואל על דרך הלימוד ועל דרך המחשבה שלהם. תקוותם של הכותבים היא שמאמריהם יתקבלו לרצון בקרב הקוראים ויישאו חן בעיני בעל היובל.
חלקו הראשון של הגיליון עוסק בתיאור חידוש לימוד התנ"ך בדורנו, וכלולים בו חמישה מאמרים (אחד מהם באנגלית) המדגישים בין השאר את חלקו המרכזי של הרב יואל במהפכה הלימודית והפרשנית הזאת, משרטטים את דרכו ואת משמעותה התיאולוגית, ומתארים ענפים וכיוונים שהתפתחו ממנה, ובהם מפעל 929 להפצת לימוד המקרא בחברה הישראלית כולה לשכבותיה ולגווניה, וכן דרכה של מכללת הרצוג להתאמת הוראת התנ"ך לחינוך המודרני.
החלק השני והמרכזי של הגיליון כולל ארבעה עשר מאמרים העוסקים בכל חלקי המקרא, תורה, נביאים ראשונים ואחרונים וכתובים. החלק השלישי בגיליון כולל חמישה מאמרים העוסקים בסוגיות ריאליה ופרשנות.
לספר המאמרים מצורפים קורות חיים של הרב יואל ורשימת פרסומיו המשקפים את המגוון הרחב של תחומי עיסוקו. נברך את מורנו הרב יואל שיזכה לשנים רבות נעימות וטובות של הפצת תורה ברבים, ושתהיה תורתו תורת חיים המאחדת את לומדיה ואת עם ישראל כולו ומרוממת אותם.

הפוסט מגדים ס"ג משאת יואל – MEGADIM 63 הופיע לראשונה ב-מכללת הרצוג.

]]> הפוסט מגדים ס"ג משאת יואל – MEGADIM 63 הופיע לראשונה ב-מכללת הרצוג.

]]> https://books.herzog.ac.il/product/%d7%9e%d7%92%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%a1%d7%92-%d7%9e%d7%a9%d7%90%d7%aa-%d7%99%d7%95%d7%90%d7%9c-megadim-63/feed/ 0 שם לשמואל https://books.herzog.ac.il/product/%d7%a9%d7%9d-%d7%9c%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%90%d7%9c/ https://books.herzog.ac.il/product/%d7%a9%d7%9d-%d7%9c%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%90%d7%9c/#respond Sun, 22 Dec 2024 08:07:41 +0000 https://books.herzog.ac.il/?post_type=product&p=7287 אסופת המאמרים בספר 'שם לשמואל' מסמנת את הוקרתם של המרחבים האנושיים השונים בהם עשה לעצמו ד"ר שמואל ויגודה שם: שורשיו ומקורות יניקתו; חבריו ושותפיו לדרך; תלמידיו ותלמידותיו. כולם נקבצו באו לו, להעניק לו מפרי מחקריהם, לאות הוקרה על תרומתו להעשרת החינוך היהודי ומחשבת ישראל לאורך שנות דור.
ד"ר שמואל ויגודה, שבין תפקידיו האקדמיים והחינוכיים הרבים ניתן למנות את ראשות המכללה האקדמית הרצוג וראשות החוג למחשבת ישראל במכללה, הקמת בית המדרש לנשים במגדל עז, והובלה של תוכניות חינוכיות רבות וחשובות בעולם היהודי בתפוצות, משלב כל חייו בין המעשה החינוכי והמחשבה הדתית. שני הצדדים האלה באישיותו אינם מנותקים זה מזה, מחקריו הרבים במחשבת ישראל נוגעים באנושי ובאפשרויות פיתוחו, קידומו וחינוכו; ואילו את החינוך הוא משעין על אדנים פילוסופיים עמוקים. לכן, אך טבעי הוא כי אסופת המאמרים המוקדשת לד"ר שמואל ויגודה עוסקת בשני תחומים אלה ובמה שביניהם. בספר מכונסים מחקרים פרי עטם של מוריו, ידידיו ותלמידיו בנושאים: מקרא ופרשנותו, הלכה ומחשבת ההלכה, פילוסופיה ומיסטיקה, אסכולת פריז, ומחשבת החינוך.

הפוסט שם לשמואל הופיע לראשונה ב-מכללת הרצוג.

]]> הפוסט שם לשמואל הופיע לראשונה ב-מכללת הרצוג.

]]> https://books.herzog.ac.il/product/%d7%a9%d7%9d-%d7%9c%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%90%d7%9c/feed/ 0 נטועים כ"ד-כ"ה https://books.herzog.ac.il/product/%d7%a0%d7%98%d7%95%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%92-2/ https://books.herzog.ac.il/product/%d7%a0%d7%98%d7%95%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%92-2/#respond Thu, 28 Nov 2024 14:31:02 +0000 https://books.herzog.ac.il/?post_type=product&p=7277 כתב העת 'נטועים – בטאון לענייני תורה שבעל פה', החל לראות אור בשנת תשנ"ד בהוצאת 'תבונות' של המכללה האקדמית הרצוג. עד עתה ראו אור עשרים וחמישה גיליונות של כתב העת. מאמרי כתב העת מתפרסמים בשלב ראשון באתר ההוצאה, ולאחר שמצטברים מספיק מאמרים, הם נאספים יחד ומתפרסמים בגיליון מודפס גם כן. בשלושת הגיליונות הראשונים יוחד כתב העת לחקר המשנה, ואילו מגיליון ד' ואילך הורחבה היריעה לכל מרחבי התורה שבעל פה: משנה ושאר חיבורי התנאים, תלמוד בבלי וירושלמי, הלכה, ספרי ראשונים ואחרונים. חברי המערכת הנוכחית הם: ד"ר אברהם וולפיש, ד"ר עוזיאל פוקס, הרב אליקים קרומביין, ד"ר אברהם שמאע. בעבר כיהן כחבר המערכת ד"ר נח חכם. המאמרים המתפרסמים ב'נטועים' מאושרים אחרי קריאה של חברי המערכת וקוראים חיצוניים מומחים בתחומם. במסגרת כתב העת יזמנו מעת לעת פרויקטים מחקריים: תרגומים של מאמרי מופת לגרמנית, דיון על אודות דרכי הלימוד בישיבות הבריסקאיות ובנותיהן, דיון בדרכי הלימוד הישיבתיים בדורות האחרונים, ההדרה ופרסום של כתבי יד של הקדמונים. נוסף על כך, ככתב העת היוצא במכללה להכשרת מורים, אנו מעודדים פרסום של עבודות מצטיינות של סטודנטים לאחר עיבוד ושיפוט. כתב העת עוסק בנושאים המצויים בסדר היום המחקרי הרווח. במקביל, חלק מן המאמרים עוסקים בממשק שבין העולם התורני לבין העולם האקדמי.

הפוסט נטועים כ"ד-כ"ה הופיע לראשונה ב-מכללת הרצוג.

]]> הפוסט נטועים כ"ד-כ"ה הופיע לראשונה ב-מכללת הרצוג.

]]> https://books.herzog.ac.il/product/%d7%a0%d7%98%d7%95%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%92-2/feed/ 0 מדרש איכה זוטא-ענת רייזל נקר https://books.herzog.ac.il/product/%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%a9-%d7%90%d7%99%d7%9b%d7%94-%d7%96%d7%95%d7%98%d7%90-%d7%a2%d7%a0%d7%aa-%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%96%d7%9c-%d7%a0%d7%a7%d7%a8/ https://books.herzog.ac.il/product/%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%a9-%d7%90%d7%99%d7%9b%d7%94-%d7%96%d7%95%d7%98%d7%90-%d7%a2%d7%a0%d7%aa-%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%96%d7%9c-%d7%a0%d7%a7%d7%a8/#respond Tue, 18 Jun 2024 06:21:37 +0000 https://books.herzog.ac.il/?post_type=product&p=7130 מדרש איכה זוטא
הוא מדרש אגדה בעל מבנה
ייחודי, המשקף את היותו חיבור שנוצר
מצירופם יחד של שני מדרשים שונים – מדרש
פרשני הכולל דרשות על שלושת הפסוקים
הראשונים של מגילת איכה, ומדרש דרשני
הכולל דרשות על פסוקים מנביאים וכתובים.
בצד דרשות, המדרש מכיל גם סיפורים,
משלים ויחידה סיפורית המתארת את קינת
האבות על החורבן. המדרש עוסק בפנים
שונות בנושאי החורבן – סיבותיו, היקפו,
תיאורו וכן בנושאי גאולה ונחמה, והוא
מתאפיין בגישה ייחודית לתיאור הקב"ה
במהלך החורבן ובעקבותיו.
הספר מכיל מבוא מפורט העוסק בשאלות
מרכזיות בחקר המדרש, כדוגמת: שם המדרש,
תיאור עדי הנוסח, תפוצתו, מבנהו, מקורותיו,
לשונו, מלאכת העריכה ודיון בנושאים
ספרותיים ורעיוניים. חלקו השני של הספר
כולל מהדורה ביקורתית למדרש על פי עדי
הנוסח הישירים וקטעי הגניזה. כל סעיף נפתח
במבוא המתאר את מבנה הסעיף, מקורותיו
ותכניו ולאחריו הערות ביאור.
ד"ר ענת רייזל נקר
היא מחברת הספר "מבוא
למדרשים" ומלמדת במחלקה ללימודים
הומניסטיים בטכניון.

הפוסט מדרש איכה זוטא-ענת רייזל נקר הופיע לראשונה ב-מכללת הרצוג.

]]> מדרש איכה זוטא
הוא מדרש אגדה בעל מבנה
ייחודי, המשקף את היותו חיבור שנוצר
מצירופם יחד של שני מדרשים שונים – מדרש
פרשני הכולל דרשות על שלושת הפסוקים
הראשונים של מגילת איכה, ומדרש דרשני
הכולל דרשות על פסוקים מנביאים וכתובים.
בצד דרשות, המדרש מכיל גם סיפורים,
משלים ויחידה סיפורית המתארת את קינת
האבות על החורבן. המדרש עוסק בפנים
שונות בנושאי החורבן – סיבותיו, היקפו,
תיאורו וכן בנושאי גאולה ונחמה, והוא
מתאפיין בגישה ייחודית לתיאור הקב"ה
במהלך החורבן ובעקבותיו.
הספר מכיל מבוא מפורט העוסק בשאלות
מרכזיות בחקר המדרש, כדוגמת: שם המדרש,
תיאור עדי הנוסח, תפוצתו, מבנהו, מקורותיו,
לשונו, מלאכת העריכה ודיון בנושאים
ספרותיים ורעיוניים. חלקו השני של הספר
כולל מהדורה ביקורתית למדרש על פי עדי
הנוסח הישירים וקטעי הגניזה. כל סעיף נפתח
במבוא המתאר את מבנה הסעיף, מקורותיו
ותכניו ולאחריו הערות ביאור.
ד"ר ענת רייזל נקר
היא מחברת הספר "מבוא
למדרשים" ומלמדת במחלקה ללימודים
הומניסטיים בטכניון.

הפוסט מדרש איכה זוטא-ענת רייזל נקר הופיע לראשונה ב-מכללת הרצוג.

]]> https://books.herzog.ac.il/product/%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%a9-%d7%90%d7%99%d7%9b%d7%94-%d7%96%d7%95%d7%98%d7%90-%d7%a2%d7%a0%d7%aa-%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%96%d7%9c-%d7%a0%d7%a7%d7%a8/feed/ 0 כתב העת 'עתר' גיליון י"ט https://books.herzog.ac.il/product/%d7%9b%d7%aa%d7%91-%d7%94%d7%a2%d7%aa-%d7%a2%d7%aa%d7%a8-%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%99%d7%98/ Tue, 05 Mar 2024 08:42:37 +0000 https://books.herzog.ac.il/?post_type=product&p=7001 כתב העת הספרותי 'עתר' משמש במה לכתיבתם של יוצרים המבטאים במסגרתו את עולמם האמוני והדתי, ומבקשים מסגרת פרסום שתקדם ותשכלל את יצירתם, ושתאפשר לה חשיפה לקהל רחב.
שישה עשר גיליונות של 'עתר' ראו אור, ופירותיו היצירתיים רעננים ואפופים ניחוחות חידוש. יש במבעים הרואים אור ב'עתר' מבט צעיר ומשוחרר בהוויה החברתית-ערכית ש'עתר' צומח בקרבה. כתב העת 'עתר' מכוון לציבור הרחב, מתוך אמונה שהרצון והצורך בכתיבה יהודית ישראלית חוצה גבולות מגזריים. מכאן, כתב העת פתוח וקולט חומרים איכותיים ממנעד מגוון של יוצרים ויוצרות: דתיים וחילוניים, וותיקים לצד צעירים, רבנים ומורים ידועי-שם לצד תלמידיהם.
בניגוד לכתבי עת דתיים אחרים, 'עתר' איננו גוזר על עצמו הימנעות מעיסוק בתחומי חיים הנחשבים רגישים מן הצד הדתי-הלכתי, אך להערכתנו הוא משכיל להעניק להם ביטוי רגיש וצנוע.
אחרי שפורסם גיליונו הראשון של 'עתר', חבר אליו כתב העת הוותיק ועתיר הזכויות – 'מבוע'. שני כתבי העת התלכדו, ועמותת 'מבוע' המחודשת עוסקת בעיקר בהוצאתו לאור של כתב העת 'עתר'.
כתב העת 'עתר' מייחד כל אחד מגיליונותיו לעיסוק בנושא ליבה. היצירות המתפרסמות בכתב העת הן סיפורים קצרים, שירים, רצנזיות, קריאות ספרותיות ודברי הגות בעלי גוון קיומי. לכל אחד מן הגיליונות מתלווה אומן אורח שיצירותיו מעטרות את דפי כתב העת ומקיימות דיאלוג פורה ומשמעותי עם היצירות הספרותיות אשר בו.
לכתב העת שני עורכים, סיון ואבישר הר-שפי, שניהם יוצרים מחוננים וחוקרים בעלי תואר דוקטור של תחומים שונים של הספרות העברית. העורכים מקפידים על רמתן הספרותית של היצירות הרואות אור ב'עתר', ומכוונים את היוצרים הצעירים במהלך הביקורת של יצירתם. עורכת לשונית מוסמכת בוחנת בקפידה כל אחת מן היצירות המתפרסמות, ומעצבת אמנותית מעצבת בשימת-לב את מראהו של כל אחד מדפי הגיליון.

הפוסט כתב העת 'עתר' גיליון י"ט הופיע לראשונה ב-מכללת הרצוג.

]]> כתב העת הספרותי 'עתר' משמש במה לכתיבתם של יוצרים המבטאים במסגרתו את עולמם האמוני והדתי, ומבקשים מסגרת פרסום שתקדם ותשכלל את יצירתם, ושתאפשר לה חשיפה לקהל רחב.
שישה עשר גיליונות של 'עתר' ראו אור, ופירותיו היצירתיים רעננים ואפופים ניחוחות חידוש. יש במבעים הרואים אור ב'עתר' מבט צעיר ומשוחרר בהוויה החברתית-ערכית ש'עתר' צומח בקרבה. כתב העת 'עתר' מכוון לציבור הרחב, מתוך אמונה שהרצון והצורך בכתיבה יהודית ישראלית חוצה גבולות מגזריים. מכאן, כתב העת פתוח וקולט חומרים איכותיים ממנעד מגוון של יוצרים ויוצרות: דתיים וחילוניים, וותיקים לצד צעירים, רבנים ומורים ידועי-שם לצד תלמידיהם.
בניגוד לכתבי עת דתיים אחרים, 'עתר' איננו גוזר על עצמו הימנעות מעיסוק בתחומי חיים הנחשבים רגישים מן הצד הדתי-הלכתי, אך להערכתנו הוא משכיל להעניק להם ביטוי רגיש וצנוע.
אחרי שפורסם גיליונו הראשון של 'עתר', חבר אליו כתב העת הוותיק ועתיר הזכויות – 'מבוע'. שני כתבי העת התלכדו, ועמותת 'מבוע' המחודשת עוסקת בעיקר בהוצאתו לאור של כתב העת 'עתר'.
כתב העת 'עתר' מייחד כל אחד מגיליונותיו לעיסוק בנושא ליבה. היצירות המתפרסמות בכתב העת הן סיפורים קצרים, שירים, רצנזיות, קריאות ספרותיות ודברי הגות בעלי גוון קיומי. לכל אחד מן הגיליונות מתלווה אומן אורח שיצירותיו מעטרות את דפי כתב העת ומקיימות דיאלוג פורה ומשמעותי עם היצירות הספרותיות אשר בו.
לכתב העת שני עורכים, סיון ואבישר הר-שפי, שניהם יוצרים מחוננים וחוקרים בעלי תואר דוקטור של תחומים שונים של הספרות העברית. העורכים מקפידים על רמתן הספרותית של היצירות הרואות אור ב'עתר', ומכוונים את היוצרים הצעירים במהלך הביקורת של יצירתם. עורכת לשונית מוסמכת בוחנת בקפידה כל אחת מן היצירות המתפרסמות, ומעצבת אמנותית מעצבת בשימת-לב את מראהו של כל אחד מדפי הגיליון.

הפוסט כתב העת 'עתר' גיליון י"ט הופיע לראשונה ב-מכללת הרצוג.

]]> לכרוך את התפילה- ראובן גפני https://books.herzog.ac.il/product/%d7%9c%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%9a-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%94/ https://books.herzog.ac.il/product/%d7%9c%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%9a-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%94/#respond Wed, 27 Dec 2023 06:51:30 +0000 https://books.herzog.ac.il/?post_type=product&p=6405 לכרוך את התפילה הוא החלק השני בסדרת מסעותיו של המחבר בעקבות סידורי תפילה ומתפללים בארץ ישראל בעת החדשה. כמו קודמו, פותח סידור, גם כרך זה מבוסס על פרויקט־הרשת השבועי של המחבר ("סידור אחד בשבוע"), וכולל בתוכו את סיפוריהם של כשבעים סידורי תפילה שהודפסו בארץ ישראל, מאמצע המאה התשע עשרה ועד לשנים האחרונות: ספרדיים ואשכנזיים, לאומיים וחרדיים, שמרניים ופורצי דרך. הסידורים מוצגים בנימה אישית, תוך התייחסות לדמויותיהם של העורכים ושל המדפיסים; לעיצובם התוכני והחזותי; לנסיבות הזמן והמקום שבו נוצרו; ולמגוון סוגיות הנוגעות לתכנים, לקהלי יעד וכמובן גם לאידיאולוגיה ולפוליטיקה.
רבים מן הסידורים המוצגים בכרך זה נשכחו כמעט לחלוטין ברבות השנים, וסיפוריהם מציגים זוויות מפתיעות ולא מוכרות בסיפור הליטורגי הארץ־ישראלי. לעיתים, הדפסת הסידור היא למעשה רק קצהו של סיפור היסטורי נפתל ומרתק, המשקף פרקים דרמטיים בקורות העם היהודי בעת החדשה, הן בארץ הן מחוצה לה. לצד הסידורים עצמם, סקירות אחדות מוקדשות לתופעות נוספות בחקר התפילה הישראלית: הטמעת התפילות לזכר הנספים בשואה בסידורי התפילה; תפילות לאומיות שלא זכו למקום של קבע בסידורי התפילה, ועוד.
פרקי הספר ערוכים סביב מקבצים שונים, המאפשרים להשוות בין קבוצות שונות של סידורים ולהעריך את השפעתם: סידורי ירושלים בתקופת המנדט; סידורים לאומיים בסערת מדינה; סידורים הנסמכים על הדפסות קודמות בתפוצות; סידורי עדות וקהילות מובחנות; סידורים מתורגמים; סידוריהם של צדיקים ופוסקים; סידורי הזמן החדש; ומספר סידורי חג ומועד.
ד"ר ראובן גפני, חבר סגל בכיר במחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללת כנרת, כותב רבות על עולם בית הכנסת והתפילה בארץ ישראל, וחוקר סוגיות שונות הנוגעות לקשרים שבין דת, תרבות ולאומיות יהודית בארץ ישראל בעת החדשה.

הפוסט לכרוך את התפילה- ראובן גפני הופיע לראשונה ב-מכללת הרצוג.

]]> לכרוך את התפילה הוא החלק השני בסדרת מסעותיו של המחבר בעקבות

סידורי תפילה ומתפללים בארץ ישראל בעת החדשה. כמו קודמו,

פותח סידור, גם כרך זה מבוסס על פרויקט־הרשת השבועי של המחבר ("סידור

אחד בשבוע"), וכולל בתוכו את סיפוריהם של כשבעים סידורי תפילה שהודפסו

בארץ ישראל, מאמצע המאה התשע עשרה ועד לשנים האחרונות: ספרדיים

ואשכנזיים, לאומיים וחרדיים, שמרניים ופורצי דרך. הסידורים מוצגים בנימה

אישית, תוך התייחסות לדמויותיהם של העורכים ושל המדפיסים; לעיצובם

התוכני והחזותי; לנסיבות הזמן והמקום שבו נוצרו; ולמגוון סוגיות הנוגעות

לתכנים, לקהלי יעד וכמובן גם לאידיאולוגיה ולפוליטיקה.

רבים מן הסידורים המוצגים בכרך זה נשכחו כמעט לחלוטין ברבות השנים,

וסיפוריהם מציגים זוויות מפתיעות ולא מוכרות בסיפור הליטורגי הארץ־

ישראלי. לעיתים, הדפסת הסידור היא למעשה רק קצהו של סיפור היסטורי

נפתל ומרתק, המשקף פרקים דרמטיים בקורות העם היהודי בעת החדשה,

הן בארץ הן מחוצה לה. לצד הסידורים עצמם, סקירות אחדות מוקדשות

לתופעות נוספות בחקר התפילה הישראלית: הטמעת התפילות לזכר הנספים

בשואה בסידורי התפילה; תפילות לאומיות שלא זכו למקום של קבע בסידורי

התפילה, ועוד.

פרקי הספר ערוכים סביב מקבצים שונים, המאפשרים להשוות בין קבוצות

שונות של סידורים ולהעריך את השפעתם: סידורי ירושלים בתקופת המנדט;

סידורים לאומיים בסערת מדינה; סידורים הנסמכים על הדפסות קודמות

בתפוצות; סידורי עדות וקהילות מובחנות; סידורים מתורגמים; סידוריהם

של צדיקים ופוסקים; סידורי הזמן החדש; ומספר סידורי חג ומועד.

הפוסט לכרוך את התפילה- ראובן גפני הופיע לראשונה ב-מכללת הרצוג.

]]> https://books.herzog.ac.il/product/%d7%9c%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%9a-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%94/feed/ 0 מגדים סב' (בעברית ובאנגלית) – MEGADIM 62 https://books.herzog.ac.il/product/%d7%9e%d7%92%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%a1%d7%91-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%91%d7%90%d7%a0%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%aa-megadim-62/ https://books.herzog.ac.il/product/%d7%9e%d7%92%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%a1%d7%91-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%91%d7%90%d7%a0%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%aa-megadim-62/#respond Sun, 24 Dec 2023 08:03:52 +0000 https://books.herzog.ac.il/?post_type=product&p=6397 הפוסט מגדים סב' (בעברית ובאנגלית) – MEGADIM 62 הופיע לראשונה ב-מכללת הרצוג.

]]> הפוסט מגדים סב' (בעברית ובאנגלית) – MEGADIM 62 הופיע לראשונה ב-מכללת הרצוג.

]]> https://books.herzog.ac.il/product/%d7%9e%d7%92%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%a1%d7%91-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%91%d7%90%d7%a0%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%aa-megadim-62/feed/ 0